שאלו עו"ד על צרכנות ותביעות קטנות(2,413)

ואם כן כיצד הוא מזוהה בבית משפט לפי מס' דרכון?
והאם אזרח יכול לייצג אותו?

שלום, אזרח ותיק שבחר במסלול הספק הזר (למשל "ללא אפשרות ביטול"): יוכל לבטל את העסקה תוך 4 חודשים, או שאזרחים ותיקים לא הוחרגו מתיקון 58 ולכן אין לאזרח ותיק אפשרות ביטול במקרה כזה?

שלום לכולם,אשמח לחוות דעתכם המשפטית או לעצתכם אם נתקלתם במקרה דומה, לגבי סיכויי תביעה קטנה / הכחשת עסקה מול חברת אלגואין (Algoin).הסיפור בקצרה והטקטיקה של החברה:
התקשרתי בעסקה מול חברת אלגואין. על פי המצגים הטרום-חוזיים, פרסומי החברה והבטחות נציגי המכירות, מהות העסקה הייתה רכישת תוכנת מסחר אוטומטית (אלגוריתם). אולם, רק לאחר ביצוע התשלום בפועל, נדרשתי לחתום על חוזה אחיד המגדיר מחדש את העסקה כרכישת "סדנת הדרכה המסבירה על התוכנה", ולא התוכנה עצמה. להבנתי, מדובר בטקטיקה מכוונת שנועדה לעקוף את זכות הביטול של חוק הגנת הצרכן.יומיים בלבד לאחר העסקה, בטרם הורדה או הותקנה התוכנה אצלי, ובטרם נעשה שימוש כלשהו בחשבון או בתכנים, ביקשתי לבטל את העסקה באופן מיידי וזאת לאחר שגיליתי ברשת עדויות רבות על כשלים חמורים במוצר והפסדים של לקוחות. החברה מסרבת לבצע ביטול והשבה, בטענה כי "ניתנה גישה למידע של הסדנה".תניות דרקוניות שהתגלו בחוזה האחיד שלהם:תניית בוררות חובה: שלילת הזכות לפנות לערכאות משפטיות וחיוב בניהול הליך בוררות בלעדי מול גוף שהחברה קובעת.פיצוי מוסכם עונשי (סעיף הפחדה): קביעת "קנס" חריג בסך 2,500 ש"ח שיושת על הלקוח אם יבחר לפנות לבית משפט (תביעות קטנות).התייעצות מול עורכת דין וחברת האשראי:עורכת דין ששוחחתי איתה טענה ש"אין לי סיכוי בתביעה קטנה" בגלל סעיפי החוזה וכי המסלול היחיד הוא תובענה ייצוגית. לי זה נשמע שגוי, שכן מדובר בנזק אישי וישיר של אלפי שקלים, והתוכנה מעולם לא הותקנה אצלי.חברת האשראי מסרה לי במייל שהיא "ממתינה לתשובה מאלגואין" ומסרבת לעצור את התשלומים העתידיים כרגע, למרות שהצגתי להם הודעת ביטול מתועדת וטענת כשל תמורה והטעיה במרמה.השאלות המשפטיות שלי לחברי הפורום:שינוי מהות הנכס בחוזה: האם פער מובהק בין המצג הטרום-חוזי (תוכנה) לבין הגדרת הנכס בחוזה שנמסר לאחר התשלום (סדנה), מהווה עילת ביטול עצמאית מכוח סעיף 2 ו-14 לחוק הגנת הצרכן (איסור הטעיה)?חריג "מידע שניתן לשעתוק": מאחר שהתוכנה לא הותקנה בפועל ולא בוצעה כל גישה למערכות, האם החברה יכולה להישען על חריג זה כדי לשלול ביטול בעסקת מכר מרחוק תוך 14 ימים?חזקות קיפוח בחוזה אחיד: האם תניית בוררות חובה וקביעת פיצוי מוסכם על עצם הפנייה לערכאות אינן נופלות באופן מובהק תחת חזקות הקיפוח שבסעיפים 4(8) ו-4(10) לחוק החוזים האחידים? האם שופט בתביעות קטנות מוסמך להכריז על בטלותן ולפסוק הוצאות נגד החברה על עצם קיומן?עצירת חיובים מצד מנפיק האשראי: האם במצב של הטעיה ואי-אספקת הנכס שהובטח (התוכנה), קמה למנפיק חובה חוקית לעצור תשלומים עתידיים תחת הגדרת "כשל תמורה" לפי חוק שירותי תשלום, התש"ט-2019, מבלי להמתין לאישור מבית העסק?אשמח מאוד לכל הכוונה פסיקתית, עצה מעשית או היכרות עם נפגעים נוספים של החברה שנמצאים בהליך מולם.תודה מראש לכל העונים!

שכרנו יועץ משכנתאות לצורך מחזור הלוואה ומעבר בנק. שכר הטרחה שנקבע הוא 8,500 ₪ וטרם שולם לו (הכסף עדיין אצלנו). בשורה התחתונה היועץ אכן סיים את העבודה והעביר אותנו בנק, אך בדרך גרם לנו לנזק כספי כבד עקב התנהלות מרושלת.

להלן העובדות המוכחות במסמכים:

שרשרת דחיות בטאבו: בשלב הרישום, התיק נדחה על ידי לשכת רישום המקרקעין 3 פעמים רצופות לאורך חודש שלם (אמצע מרץ עד אמצע אפריל).

עילת הדחיות: מכתבי הדחייה הרשמיים של הטאבו נמצאים בידינו, ובהם נכתב שחור על גבי לבן שהתיק נדחה בשל חוסר התאמה מספרי בין המסמכים שהיו באחריות היועץ (לדוגמה: פער של 90,000 ₪ בין שטר המשכנתא לכתב ההסכמה של הבנק), אי-רישום סכום במילים, ואי-החתמתנו לצד תיקונים ידניים.

הנזק הכספי הישיר: עקב העיכוב הרשלני של חודש ימים בהסדרת הניירת, פקע תוקף מכתב הכוונות המקורי. נאלצנו להנפיק דוח סילוק חדש, ובזמן הזה נחצה קו ה-15 לחודש וספגנו את עליית המדד.

המספרים בפועל: יתרת החוב שלנו בבנק המקורי קפצה מ-1,562,675 ₪ (בזמן העיכוב) ל-1,577,707 ₪ בדוח העדכני. נזק ישיר של 15,032 ₪ מהכיס שלנו.

נשמח לייעוץ משפטי בשלוש נקודות:

א. זכות קיזוז עצמי: מכיוון שטרם שילמנו לו את שכר הטרחה (8,500 ₪), והנזק שהוא ייצר גבוה כמעט פי שניים (15,000 ₪) – האם עומדת לנו זכות חוקית להודיע לו על קיזוז מלא (ביטול שכר הטרחה) כנגד הנזק, ולסגור את הסיפור מחוץ לכתלי בית המשפט?

ב. דירתו של שופט בתביעות קטנות: במידה והיועץ יחליט לתבוע את שכר טרחתו בערכאות, כיצד בית המשפט נוטה להסתכל על מקרה שבו העבודה אמנם הושלמה טכנית בסוף, אך רשלנות קשה בלוחות הזמנים ובניירת ייצרה נזק מובהק ללקוח? האם מכתבי הדחייה מהטאבו מהווים "אקדח מעשן" להוכחת רשלנות מקצועית?

ג. תביעה שכנגד: האם במקרה כזה כדאי לנו להקדים תרופה למכה ולתבוע אותו בתביעות קטנות על מלוא הנזק (15,000 ₪) + עוגמת נפש, או להמתין ולשמור את הטענות ככתב הגנה/תביעה שכנגד?

יש לנו צמד בלוני גז ישנים של חברת פזגז (זה מה שטבוע עליהם). לא בשימוש כבר 15 שנה... כי עברנו לחשמל ולא הזדכנו עליהם. פזגז טוענת שאין רישום ויתכן שהוא נמחק, כי לא היה פעיל. לא רוצים להחזיר פקדון בתמורה לבלונים... כי לא יודעים מה היה הפקדון

על פי החוק, האחריות על ביטול הטיסה והחזרת תמורה חלה על המפעיל הטיסה ולא על הסוכנות. כמו כן, כתוב בפורוש שלקוח רשאי לפנות לסוכן לסיוע. רשאי זה לא חייב (סעיף 15).
על סמך החוק, האם מותר ללקוח לפנות ישירות למפעיל האחראי בבקשה להחזרת התמורה ישירות גם אם הזמנה דרך סוכן? האם מותר למפעיל לסרב לכל מידע ואחריות בטענה שכרטיסים נרכשו דרך סוכנות? תודה

היי,
לפני מספר חודשים אלעל ביטלו לאשתי טיסה לפולין מספר ימים לפני התאריך המיועד. פניתי אליהם בבקשה לקבלת פיצוי לפי חוק טיבי אבל הם טענו שלצורך הטיסה הם היו אמורים להעזר בחברה זרה שתבצע בפועל את הטיסה שלהם. לדבריהם החברה הזרה החליטה לא לקיים אצ הטיסה ולכן אני יכול לתבוע אותה על חוק טיבי ואלעל הסכימה רק לפצות אותי פיצוי זניח על הוצאות שנגרמו לי בגלל הביטול. ביצעתי עסקה מול אלעל, שילמתי מחיר יקר יותר על הכרטיס כמו שאלעל תמיד לוקחים. האם הגיוני שאני צריך לתבוע חברה זרה שמעולם לא שמעתי עליה בגלל שאלעל לקחו אותה כספק חיצוני?

נרשמתי לאחרונה לחדר כושר בידיעה שמצבי הרפואי לא תקין ורציתי לנסות לשפר אותו לאחר תקופה של חודש הבנתי שהאימון לא מתאפשר לי מבחינה בריאותית,
וביקשתי לבטל מנוי התשובה שקיבלתי שאני יכולה להקפיא וגם זה טובה גדולה שהם עושים עבורי או למצוא מישהו שאני אמכור לו את המנוי על אף שאמרתי שאני לא מרגישה טוב ואף אחד לא אמר לי שלא ניתן לבטל מנוי ואז אמרו לי שיש אפשרות לביטול מנוי שמורידים לי מהסכום הכולל 1200 שקל שרק התחלתי את המנוי במקום לא הסכמתי לזה כי זה לא נראה לי הגיוני שאני קיבלתי בקשה אישור מרופא שאני לא יכולה להתאמן כרגע עד להודעה חדשה אך המכון כושר סרב להתייחס לבקשה שלי הוא מאותו זמן שהגשתי את הבקשה הוא השאיר את המנוי שלי בהקפאה והתקשר כדי לשאול אם אני רוצה לחזור להתעמל

בוודאי. הנה גרסה מקוצרת, חדה וברורה, מותאמת לפורום עורכי דין, שמציגה את העובדות הקריטיות בלי עומס:


---

כותרת מוצעת:
האם ספק רשאי לחייב לקוח בגין טעות משלוח, לאחר אישור ניקוי והחלפה?

העובדות בקצרה:

רכשתי שטיח ב־1,000 ₪. לאחר קבלה התברר שאני זקוקה לשטיח גדול יותר.

פניתי לחברה לצורך החלפה.

בניסיון החזרה ראשון סירבו לקבל את השטיח בטענה לשערות בעלי חיים.

ניקיתי את השטיח בהתאם לתקנון החברה, פירטתי זאת במייל, והחברה אישרה בכתב שהניקוי בוצע כנדרש ואישרה משלוח לבדיקה.

הובהר לי שהחלפה תתבצע רק לאחר בדיקה ואישור סופי.

למרות זאת, החברה שלחה אליי את השטיח הגדול לפני אישור הבדיקה.

בשיחת טלפון מאוחרת יותר אני עדכנתי את החברה שקיבלתי את השטיח הגדול, והם הודו שלא היו מודעים לכך – כלומר מדובר בטעות תפעולית שלהם.

השטיח הגדול נפתח ונעשה בו שימוש בתום לב, מתוך הבנה סבירה שההחלפה אושרה.

לאחר מכן טענה החברה שהשטיח הקטן עדיין לא תקין, למרות האישור המוקדם בכתב.

החברה הציעה:

להעריך את השטיח הקטן ב־200 ₪ בלבד (במקום 1,000 ₪) ולדרוש ממני תשלום הפרש לצורך ההחלפה, או

להחזיר לי את השטיח הקטן ולהותירו ברשותי.


לא הסכמתי להצעות.

כעבור כשבועיים הודיעה החברה כי היא שולחת אליי את השטיח הקטן ומחייבת אותי על השטיח הגדול, וכן טענה שלא ניתן להשיב את השטיח הגדול עקב מעבר מחסן.


השאלות:

1. האם ניתן לחייב צרכן בתשלום עבור מוצר שנשלח אליו בטעות תפעולית של הספק?


2. מה המשמעות של אישור מוקדם בכתב לכך שהניקוי בוצע בהתאם לתקנון, ולאחר מכן חזרה מהאישור?


3. האם מדובר בחוסר תום לב ו/או הפרת חובות לפי דיני הגנת הצרכן?


4. האם יש עילה לתביעה (למשל תביעות קטנות), ומה דרך הפעולה המומלצת בשלב זה?

האם בעל מקצוע הגון יסכים להחליף את כל הדלתות ואת כל הדקים ואת כל הפרקטים שהיו להם קילופים ושברים שתוקנו על ידי הברגת ברגים ועל ידי הברגת מתכות ועל ידי מריחת שפכטל חיצוני ועל ידי מריחת שפכטל פנימי ועל ידי הדבקת אינפיל ואת השיש של הקולנוע שיש לו שריטות ואת הכסא נדנדה ואת המעקות שיש בהם קורוזיה ושיש בהם דהיית צבע בגלל חרדה מתחושת אשמה ובגלל חרדה שטיל יפגע בדברים האלה ויגרום נזק לדברים האלה בברכה: עומר